<h1>ריבב"ן — ברכות</h1>
<h2>דף ג.</h2>
[לשון רי"ף ברכות ל"ה ע"א מדפיו] אע"ג דפרח, שהביא שתי שערות אין מזמנין עמו דשומא נינהו, דקודם הזמן דברי הכל שומא נינהו. קטן היודע למי מברכין אפי' בן ט' או בן י' מזמנין עליו, מה שפסק רבינו יצחק נראה לי ביותר, שבקטן תמצא חינוכין הרבה ואין כל החינוכין שוין, לעינין סוכה אמרי' כבן ה' ובן ו' נקרא קטן שאינו צריך לאמו, ובסוף לולב הגזול אמרי' קטן היודע לנענע חייב בלולב, וכן היודע להתעטף חייב בציצית, וכן היודע לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין וכן היודע לדבר אביו מלמדו תורה, וכן לעניין חינוך תענית יום הכיפורים, גם זה נמי חינוכו מיד שיודע למי מברכין מזמנין עליו שכן מצרפין אותו לעשרה לברך נברך אלהינו, והא דתנן נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליו, ומפרש ר' יהושע בן לוי אע"פ שאמרו קטנים אין מזמנין עליהן אבל עושין אותו סניף לעשרה, רש"י מפרש אבל לשלשה לא, ולי נראה לפרש נשים ועבדים אין מזמנין עליו משום דלאו בני חייובא דזימון נינהו, אע"ג דאיתנהו בברכת המזון, אי נמי נשים ועבדים אהדדי משום פריצותא, וקטנים נמי עם עבדים משום משכב זכור, אי נמי קטנים שלא הגיעו לחינוך לידע למי מברכין, אבל יודע למי מברכין מזמנין עליו, וה"ר ישעיה מפרש השתא לעשרה מצטרף דצריך להזכיר השם כל שכן לשלשה, ומפרש מתניתין דתנן נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין להיות קטנים רובא, ואינו נראה לי דהא רב אסי אמ' קטן המוטל בעריסה מזמנין עליו ואוקמה בעשרה לעשותו סניפין אבל לשלשה לא, אלמא חמיר צירוף שלשה מצירוף עשרה, וכן העבד לשלשה אינו מצטרף לעשרה מצטרף.
<h2>דף י.</h2>
[ברכות כ"ג ע"א] אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש, ואינו נראה לי דאי גברא חזי הוא אפי' פסק כדי לגמור את כולה אינו חוזר לראש דאמרי' בפר' בתרא דראש השנה [ל"ד ע"ב] שמע ט' תקיעות בט' שעות ביום יצא, אע"ג דשהא בין תקיעה לתקיעה יותר משיעור תקיעה.
